יש מנהג נפוץ בקרב חלק מהקהילות לשים פתק עם בקשות אישיות על נר שמיני של חנוכה (זאת חנוכה), אך אין לזה מקור הלכתי מוסמך בתלמוד או בשו״ע; זהו מנהג שהתפתח בדורות האחרונים ולא נזכר בספרי פוסקים קלאסיים.
לפי המסורת העממית, ביום שמיני של חנוכה יש “עת רצון”, והנרות דולקים במלואם — מה שמעצים את תחושת התקווה והרוחניות. על בסיס זה אנשים התחילו לכתוב בקשות, תפילות וכוונות בלב או על פתק.
הרבה מהמנהגים הללו מופיעים רק בדורות האחרונים ברשת ובקהילות שונות, ואין לכך מקור הלכתי רשמי בכתבי חז״ל או פוסקים כלומר זה מנהג של אמונה אישית, לא מצווה הלכתית מחייבת.
יש המציעים לכתוב פתק עם הפסוק “מן המיצר קראתי י‑ה, ענני במרחב י‑ה” ולרשום את הבקשות של השנה הבאה. לאחר הדלקת נרות החנוכה, הפתק מניחים בתחתית החנוכיה או נצמדים אליה, ושומרים אותו עד לחנוכה הבא כדי לזכור את הבקשות ולהתבונן בהתקדמות.
הדבר אינו חלק ממנהגי הדלקת הנרות המחייבים שהוגדרו בהלכה, ואין הלכה המחייבת שים פתק; אלא מדובר במנהג רוחני עממי שמקובל אצל כמה אנשים.

































